העליון הכריע: מתי לא ניתן לגבות היטל השבחה בגלל תמ"א 38

היטל השבחה הוא אחד הנושאים שמפתיעים בעלי דירות דווקא ברגעים הכי רגישים: מכירת דירה, בדיקת עסקה, קבלת אישור עירייה או בחינת כדאיות כלכלית של פרויקט. בשנים האחרונות התעוררה מחלוקת משמעותית סביב השאלה האם רשות מקומית יכולה לגבות היטל השבחה בשל עליית שווי שנובעת מתמ"א 38 או מתוכניות שנבנו על בסיסה, גם כאשר בפועל לא ניתן היתר בנייה ולא מומשו זכויות.

ביום 16 באוקטובר 2025 נתן בית המשפט העליון את פסק הדין המרכזי בעניין לויתן, וקבע כי אין לנטרל את השפעת תמ"א 38 משווי "המצב הקודם" בעת חישוב היטל השבחה. ביום 5 ביולי 2026 דחתה השופטת יעל וילנר את בקשות עיריות תל אביב וירושלים לקיים דיון נוסף, ובכך הפכה ההכרעה לסופית מבחינה מעשית.

המשמעות לבעלי דירות ולמי שמבצע עסקאות מכר בדירות היא רחבה: לא כל עליית ערך בדירה היא השבחה שמזכה את הוועדה המקומית בתשלום. צריך לבחון מה באמת גרם לעליית הערך, מתי נוצרה ההשבחה, והאם מדובר בזכויות תכנוניות ממשיות או בפוטנציאל כללי בלבד.

מהו היטל השבחה ולמה הוא חשוב במכירת דירה

היטל השבחה הוא תשלום לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בדרך כלל בשיעור של מחצית מההשבחה שנוצרה במקרקעין עקב פעולה תכנונית: תוכנית, הקלה או שימוש חורג. החיוב מתעורר לרוב בעת מימוש זכויות, למשל מכירת דירה או הוצאת היתר בנייה.

לכאורה מדובר במנגנון פשוט: אם תוכנית חדשה הגדילה את שווי הנכס, בעל הנכס משתף את הציבור בחלק מההשבחה. בפועל, השאלה המורכבת היא מה באמת גרם לעליית הערך. האם הייתה תוכנית מסוימת שהעניקה זכויות ברורות? האם מדובר בפוטנציאל בלבד? האם השוק כבר גילם את הפוטנציאל הזה במחיר הדירה עוד לפני התוכנית המאוחרת?

בדיוק בשאלות האלה עסקו ההליכים סביב תמ"א 38, תוכנית הרובעים בתל אביב ותוכנית רחביה בירושלים.

מה קבע בית המשפט העליון בפסק הדין מ-16 באוקטובר 2025

פסק הדין מיום 16 באוקטובר 2025 עסק בשאלה שמאית-משפטית ממוקדת: האם בחישוב היטל השבחה יש להתעלם מהשפעת תמ"א 38 על שווי הנכס לפני אישור התוכנית המקומית המאוחרת. תשובת העליון הייתה שלילית.

העיקרון המרכזי שנקבע הוא שהיטל השבחה מחייב קשר סיבתי בין התוכנית המשביחה לבין עליית השווי. אם עליית הערך נובעת מגורם אחר, או מפוטנציאל כללי שלא יצר אירוע מס לפי החוק, אין בסיס לגבות בגינה היטל השבחה.

במילים פשוטות: הוועדה המקומית אינה יכולה להתעלם מתרומת תמ"א 38 לשווי השוק של הנכס במצב הקודם, ואז לטעון שהתוכנית המאוחרת יצרה את כל ההשבחה. אם השוק כבר תימחר את האפשרות התכנונית, יש להביא זאת בחשבון בשומה.

מה קרה בהחלטה האחרונה מ-5 ביולי 2026

לאחר פסק הדין ביקשו עיריות תל אביב וירושלים לקיים דיון נוסף. בקשה לדיון נוסף היא הליך חריג, שמיועד בעיקר למקרים שבהם נקבעה הלכה חדשה, קשה או בעלת השלכות רוחב המצדיקות בחינה נוספת בהרכב מורחב.

ביום 5 ביולי 2026 דחתה השופטת יעל וילנר את הבקשות. משמעות הדחייה היא שההלכה שנקבעה בפסק הדין נותרת על כנה, ללא דיון נוסף. מבחינה מעשית, זוהי נקודת סיום חשובה למחלוקת שהעסיקה בעלי דירות, יזמים, שמאים, עורכי דין ורשויות מקומיות.

העליון חיזק בכך את הרעיון שלא ניתן לגבות היטל השבחה רק משום שקיים פוטנציאל תכנוני כללי. יש צורך בהשבחה תכנונית ממשית, שנובעת מהתוכנית שמכוחה מבקשים לחייב.

למה עיריות תל אביב וירושלים ניסו לגבות את ההיטל

בעיריות מסוימות, ובמיוחד בתל אביב וירושלים, נטען כי תוכניות מקומיות המבוססות על תמ"א 38 יצרו פוטנציאל השבחה משמעותי. לכן, בעת מכירת דירה, ביקשו הוועדות המקומיות לגבות היטלי השבחה גם כאשר לא בוצע פרויקט ולא ניתן היתר.

מבחינת הרשויות, מדובר היה במקור הכנסה משמעותי. מבחינת בעלי הדירות, לעיתים מדובר היה בדרישה לתשלום גבוה מאוד, דווקא במכירה רגילה של דירה ישנה, כאשר הזכויות התכנוניות עדיין אינן ודאיות, אינן ממומשות ולעיתים כלל אינן ישימות בבניין הספציפי.

בית המשפט העליון הציב גבול לגישה הזו. לא די בכך שקיימת תוכנית כללית או אפשרות תיאורטית. צריך לבדוק מה בדיוק ניתן לנכס, מה היה שוויו לפני התוכנית המאוחרת, ומהי ההשבחה האמיתית שנוצרה ממנה.

המשמעות לבעלי דירות שמוכרים נכס

מי שמוכר דירה באזור שבו קיימת תמ"א 38, תוכנית רובעים, תוכנית להתחדשות עירונית או תוכנית מקומית אחרת, לא צריך להניח אוטומטית שכל דרישת היטל השבחה היא סופית. חשוב לבדוק את השומה, את בסיס החישוב ואת הקשר בין התוכנית לבין עליית הערך הנטענת.

במקרים מסוימים ייתכן שלא קיימת חבות כלל. במקרים אחרים ייתכן שהחבות נמוכה בהרבה מהדרישה הראשונית. ההבדל עשוי להיות משמעותי מאוד, במיוחד בעסקאות שבהן תשלום ההיטל משפיע על התמורה נטו של המוכר ועל כדאיות העסקה.

לכן, לפני חתימה על הסכם מכר, חשוב לברר מראש האם קיימת חשיפה להיטל השבחה, האם הוצאה שומה, האם יש מקום להגיש השגה או ערר, וכיצד יש להסדיר בהסכם את האחריות לתשלום.

המשמעות לרוכשי דירות

גם רוכשים צריכים לשים לב לנושא. לכאורה, היטל השבחה הוא עניין של המוכר, אבל עסקה שלא מתייחסת אליו נכון עלולה להיתקע. אם המוכר לא קיבל אישור עירייה לטאבו, אם קיימת מחלוקת מול הוועדה המקומית, או אם לא נקבע מנגנון ברור לתשלום ולהמצאת אישורים, העברת הזכויות עלולה להתעכב.

במקרים של דירות ישנות באזורים עם פוטנציאל התחדשות עירונית, מומלץ לבדוק לא רק את נסח הטאבו ואת המצב התכנוני, אלא גם את מדיניות הוועדה המקומית ואת האפשרות לקיומם של חיובים עתידיים. עסקה טובה אינה נמדדת רק במחיר, אלא גם ביכולת להשלים אותה ללא הפתעות.

האם פסק הדין מבטל כל היטל השבחה בתמ"א 38

לא. זו נקודה חשובה. פסק הדין אינו אומר שלעולם לא ישולם היטל השבחה בכל מקרה שקשור להתחדשות עירונית. הוא אומר שלא ניתן לגבות היטל רק על בסיס השבחה תיאורטית או על בסיס נטרול מלאכותי של השפעת תמ"א 38 מהמצב הקודם.

אם קיימת תוכנית מסוימת שהעניקה זכויות נוספות, ברורות וישימות, או אם ניתן היתר בנייה שמממש זכויות, ייתכן שתקום חבות. לכן כל מקרה צריך להיבחן לפי המסמכים, מועד התוכנית, סוג הזכויות, מצב הנכס והשומה שהוצאה.

מה כדאי לעשות אם קיבלתם דרישת היטל השבחה

ראשית, לא למהר לשלם לפני בדיקה. יש לבחון את השומה, את התוכנית שעליה היא מבוססת, את מועד המימוש ואת דרך חישוב המצב הקודם והמצב החדש.

שנית, יש לבדוק מועדים. בדיני היטל השבחה קיימים מועדים להגשת השגה, מינוי שמאי מכריע או נקיטת הליך מתאים. איחור עלול לפגוע ביכולת להתמודד עם הדרישה.

שלישית, בעסקת מכר יש לוודא שההסכם קובע מי נושא בהיטל, מה קורה אם השומה משתנה, האם מוחזק סכום בנאמנות, ומתי ניתן להשלים את רישום הזכויות.

השורה התחתונה

החלטת בית המשפט העליון מחזקת עיקרון בסיסי בדיני היטל השבחה: הרשות יכולה לגבות כאשר היא נתנה השבחה תכנונית ממשית, לא כאשר היא מבקשת למסות פוטנציאל כללי או עליית שווי שכבר הייתה קיימת בשוק.

עבור בעלי דירות, מוכרים ורוכשים, מדובר בתזכורת חשובה: היטל השבחה אינו סעיף טכני שמגלים בסוף העסקה. זהו רכיב משפטי וכלכלי שצריך לבדוק מראש, במיוחד באזורים של תמ"א 38 והתחדשות עירונית. בדיקה נכונה יכולה למנוע תשלום מיותר, מחלוקת מול העירייה ועיכוב בהשלמת העסקה.

הבהרה: האמור במאמר זה מובא כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לקבלת ייעוץ פרטני מעורך דין. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ומומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטה או נקיטת פעולה.

לקבלת ייעוץ

עו''ד מקרקעין אסף ארזי-ביטון

מאמרים נוספים